<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן שמ"א</h1>
<h2>דף כז:</h2>
[ביצה י"ד ע"ב] מתני' משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אע"פ שיש (עמהן) [בהן] כלאים והם לצורך המועד אבל לא סנדל של עץ ומחופה עור ומסמרות קבועין בו שגזרו חכמים עליו שלא לטלטלו בשבת וביו"ט משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגים על ידו במסכת שבת [ס' ע"ב] ולא מנעל שאינו תפור דלא חזי למידי ר"י אומר אף לא מנעל לבן שלא היה דרכן לנועלו מפני שהוא צריך אומן להשחירו. בשלמא תפורין חזו למלבוש שאינן תפורין חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו אלא בוילון והאמר עולא מפני מה וילון טמא מפני שהשמש מתחמם בו פירש"י זצ"ל בוילון שראוי לפרוס כנגד הפתח מפני מה אמרו מקבל טומא' ולא עשאוהו כאחת ממחיצות הבית שאינן מקבלות טומא', מפני שהשמש מתחמם בו כנגדו מתעטף בשוליו לפיכך יש תורת כלי עליו וכיון דמתחממין כנגדו אסורין לעשותן כלאים אלא בקשין בגדים קשין שאינם מתחממין מותר לישב עליהן. מורי רבי' אב"י העזרי ז"ל היה אומר בשם רבי' יואל אביו זצ"ל שמותר לפרוס בגד כלאים ע"ג הגיגית כשרוחצי' בה וסברתו דהואיל שאינו כ"א מעמיד חום בעלמא כה"ג לא שייך כלאים ונראה בעיני אני המחבר להביא ראיה לדבריו מוילון דשמעתין דאי לאו דמתעטף בשוליו אע"פ שהיה מעמיד החום כגון שפרסוהו כנגד הפתח להגן מן הרוח או מן הגשמים אפ"ה לא הוי בי' משום כלאים דאי לא תימא הכי לל"ל מפני שהשמש מתחמם כנגדו תיפוק לי משום שמגין עליהם מפני החמה ומפני הגשמים וההי' דבמה מדליקין [שבת כ"ט ע"ב] דמסיק ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים התם פירש"י ז"ל דמיירי שלובשן בשוק כדי להראותן למוכרן דלא אסר' תורה אלא לבישה שהיא להתחמם כדרך כל הלובשין והעלא' דומיא דלביש' נמי מיתהני בה הלכך מי שהוא לובש צריך ליזהר שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובה"ג כתוב מפני מה אמרו וילון אסור בכלאים הלא אינו עשוי להתכסות בו (אין) [אלא] לאוהל בעלמא להגן מן החמה ומן הגשמים וכלאים אינן אסורי' אלא דרך לבישה מפני שהשמש מתחמם כנגדו ומתעטף בשוליו לפיכך יש עליו תורת לבוש עכ"ל ה"ג הרי פירשו (בפרקין) [בפי'] דהיכא שמגין מפני החמה ומפני הגשמים בלא דרך לביש' שאין בו משום כלאי' ומי דוחקני לחלק או באיזו סברא אחלק בין מגין מן הצנה שלא תבוא בין מגין מן החום שלא יצא אחרי שלא אסרו חכמים כלאים אלא דרך מלבוש ולא דמיא לההיא דהגוזל ומאכיל [ב"ק קי"ג ע"א] דתניא לא ילבש אדם כלאים [אפי'] ע"ג עשרה [בגדים] אפי' להבריח בו המכס משום ר"ע אמרו מותר להבריח בו המכס ואמרי' התם דבדבר שאין מתכוין פליגי דהתם אפי' לת"ק נאסר משום שהיא דרך לבישה ואפי' לר"ע הוה אסור התם אי לאו משום דלא מתכוין הוא אבל הכא דלאו דרך לביש' הוא שרי לכ"ע. והייתי סבור לאסור משום דאמרינן בירושלמי פ' בתרא דכלאים [ה"ב] ר' אבהו בשם ר' יוחנן בלנרי נשים אסור משום כלאים הוא בלנרי נשים הוא בלנרי אנשים מהו בלנרי רבנן דקיסרין אמרין אנטיטיה והייתי מפרש בלנרי היינו מסך שפירסוהו על גבי גיגית בשעת רחיצה כדתנן במסכת (כלאים) [כלים] פ' הכרים והכסתות סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון טהור מן המדרס ה"ג בערך בילן ובערך בלן פי' בלן מסך וה"פ ר' יוחנן אמר בלנרי נשים אסורה משום כלאים מפני שהנשים כשרוחצות אי אפשר להן בלא כיסוי גיגית מפני שכולה ערוה והוי מלבוש לצניעות וגם פעמים מכסה עצמה בבילן זה מפני הצניעות הלכך אסור משום כלאים אבל בלנרי אנשים שרו שהאיש רוחץ בגיגית מגולה ולא איכפת ליה וסתמא דתלמודא דירושלמי פליגא אר' יוחנן ואמר הוא בלנרי נשים הוא בלנרי אנשים ששניהן אסורין או משום שלא לחלק בין בלנרי אנשים לשל נשים או משום שפעמים כשרואה את רבו ומכסה בו את עצמו כדאמרי' התם בסמוך מטפחת הספוג פעמים כשרואה את רבו ומתעטף בהאי נמי מפני שפעמים כשיוצא מן הגיגית מתכסה בה מפני הקור היה נראה לי לאסור אותה. מיהו טורח הוא בעיני לבדות לי פי' מלבי מפני שלא קבלתי ועוד דילמא בלנרי נשים דירושלמי היינו בלרי דתוספתא דתנן בתוספתא דכלאים פ' כלאי הכרם בלרי נשים אין בהן משום כלאי' ואם תפורות מקבלות טומא' ואסורות משום כלאים ובלרי דתוספתא היינו סדינים כההיא דס"פ חבי' [שבת קמ"ז ע"ב] האוליירין מביאין בלרי נשים ובלבד שיתכסה בהן ראשו ורובו ופרש"י זצ"ל בלרי נשים סדינין שהן מסתפגות מותר להביאם דרך מלבוש לבית המרחץ ובערך בלר פירש מביאין בלרי נשים פי' סדינים לפי שהנשים אין רוחצות בלא סדינים פ"א צניפות של ראשי הנשים ולפי' זה הא דמסיים בירושל' הוא בלנרי נשים הוא בלנרי אנשים לאו סתמא דתלמודא קאמר אלא ר' יוחנן קאמר לה.
[ביצה ט"ו ע"א] אמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא. פי' לבד שקורין פילסטא. גמדא, קשה כמו גמוד מסאני בערבי פסחים דבר שהוא כווץ ונעשה קשה וכ"כ בערוך נמטא גמדא לבד קמוץ וקמוט והוא קשה ופרש"י שריא לישיבה שאינו מחמם וכן הא דאוקימנא כלאים דמתני' בקשין פירוש שאינם מחממים מותר לישב עליהן ר"ל דוקא לישב עליהן שרי אבל לכסות בהם בחמה מפני החמה או מפני הגשמים אסור שהוא דרך מלבוש ונהנה מהן הלכך כובעים שלנו שיש עליהן רצועות צריך ליזהר שלא יהא תפורות הרצועות בכובע חוטין של פשתן והלבדי' שהן רכים מחממין ותנן בפ' בתרא דכלאים [מ"ט] הלבדין אסורים מפני שהן שועין פי' רבי' שמשון בר' אברהם זצ"ל טורפין הצמר והפשתן זה עם זה ומחברן כעין (לבד) [בגד] ע"י אומנות בלא טויה ואריגה ולעיל מזה במתני' ז' פירש רבי' שמשון המנעלים העשוין בפני' בלבדי' צריכין בדיקה שלא יהו תפורין בפשתן. א"ר פפא ערדלין אין בהם משום כלאים פי' בערוך כלים של צמר כגון מנעלים ונועלין אותו תחת מנעלים ולא פי' למה אין בהן משום כלאים ופירש"י בשם תשובת הגאונים שרגילין ללובשן תחת מנעלים, וטולין עליהן עור של תיישין מעובדין תחת קרקעיתו וכנגד העקב של רגל עושין אותו של צמר ואין בהן משום כלאים דקשין הן וזהו כמו כן דומה לישיבה שאינו דרך העלאה. תנן פ' בתרא דכלאים [מ"ז] מנעל של זרב אין בו משום כלאים פי' רבי' שמשון בר' אברהם של זרב לשון חימום מלשון יזורבו נצמתו כלומר מנעל העשוי לחימום של רגל ועושין מנעליהן כפולין וביניהן משימין משי או עשבים או פשתן אין חוששין שמא שם ביניהם צמר. ירושלמי אית דאמר דזריבי עמרא מלגאו כהדא דר' זירא מפקד לר' אבא [בר זבינא] אימא לבד (דישון) [ראשון] דלא יחוט לי' מסאני' בכיתן אלא ברצועה ומודי ר' זירא בהן דאסר פסקי דעמר ע"ג פיסקי דכיתן הוא שרי [דהוא] שנץ גרמיה והיא נחתא לה בערוך גרס מנעל של זרד ופי' מנעלין של עור שמגיעין עד הירך. בעון קומי ר' לא מהו מיחט מסאני בכותן אמר לון כגון ר' זירא (דלא) [דאמר] אסור מודי ר' לא בהן דילבש דרדסין דעמר ע"ג דרדסין דכיתן דהוא אסור דלא שלח עיליי' אי לא שלח ארעייה ויש לי ללמוד מיכן שאסור ללבוש אנפילאות של צמר ע"ג אנפילאות של פשתן או להיפך שאינו יכול להפשיט התחתון אם לא יפשיט העליון תחילה ואינו דומה לקוטה של צמר שאנו לובשין ע"ג חלוק של פשתן כי יכול היטב לפשוט חלוק של פשתן קודם שיפשיט מעליו קוטה של צמר. הני צררי דפשיטי (וחזי) אין בהן משום כלאים פירש"י בגד כלאים שצוררים בו מעות מותר לתתן בחיקו שהמעות מקשין אותו ואינו מחמם. דביזרני שצרורים בו זרעים יש בהן משום כלאים [רב אשי אמר אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים] לפי שאין דרך חימום בכך ירושלמי פ' בתרא דכלאים אבוי דרב ספרא שאל לר' זירא מהו מיתן פריטין גו גולתא ומקטרינון בחוטין דכיתן מהו מיתן פריטין גו סדינא ומקטרינון בחוט עמר א"ל חכים רבי לרב הונא דהוא אסר ר' אבינא אמר אסור שמואל אמר מותר רבי יעקב בר אחא אמר בשם ר' יסא מותר.
